אוסקר ויילד אמר פעם ש"לחיות זה אחד הדברים הנדירים ביותר, רוב האנשים פשוט מתקיימים ". מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד הרגשתי שיש לכולנו יש שתי בחירות מרכזיות בחיים: לשרוד ולהתקיים, או לחיות את החיים במלואם. איך לא מבזבזים את המתנה המופלאה הזו, איך לא רק עוברים מפסגה אחת לשנייה אלא נושמים לריאות את מה שבדרך? איך לא מסתפקים ב"כמעט" ולמה לעיתים קרובות כל כך גם כשיש "הכל" עדיין יש תחושה שמשהו חסר?  איך לא להיות עסוקים רק ב"איך" אלא גם ב"מה" וב"לשם מה"?

במשך שנים אני עסוקה ביצירת חיבורים וגשרים בין המחקר האקדמי לבין החיים עצמם, ובין גישות ותפיסות שונות שבעיניי מרכיבות את הפאזל המורכב והחמקמק הזה שנקרא "החיים". תחומי העיסוק והמחקר המרכזיים שלי הם פסיכולוגיה חיובית, חוסן נפשי, משמעות בחיים, רווחה נפשית ומיטביות, פסיכותרפיה קיומית (אקזיסטנציאליסטית), רוחניות והתפתחות רוחנית, ותהליכי שינוי חיובי וצמיחה לאורך החיים.